פסק-דין בתיק בש"א 4979/07

בקשה להחייאת חברה:

1.      המבקשת עותרת להחזרת שמה של חברת תד"י ירושלים בע"מ ח.פ.  5 -056468 -51  לפנקס רשם החברות, זאת לאחר שהחברה נמחקה מפנקסים אלה ביום 25.4.1982.

        החברה התאגדה ונרשמה ביום 10/3/71 כחברה מוגבלת במניות. המבקשת, הנה בתו של המנוח ראובן כץ ז"ל, הוא הבעלים הרשום של נכס הידוע כחלקה 8/1 בגוש 30012 בירושלים (להלן: "הנכס"). ביום 13/8/1978 מכר המנוח את מלוא זכויותיו בנכס למבקשת ונרשמה לטובתה של המבקשת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ומאז מחזיקה המבקשת בנכס. ביום 30.1.1978 נרשמה הערת אזהרה בגין הנכס לטובת החברה, זאת בגין הסכם פשרה מיום 14.6.1976, אשר נחתם בינה ולבין המנוח במסגרת תיק אזרחי 1/72 בבית  המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת אותו הסכם היה על החברה לשלם למנוח סכום כסף מסויים ולמסור לו דירה שתבנה על המקרקעין, ומנגד, התחייב המנוח להעביר את הרישום בנכס משמו לשם החברה. מאחר שהחברה חדלה מלקיים פעילות עסקית, נמחקה החברה מספרי רשם החברות, בשנת 1982. נטען, כי משלא קיימה החברה את התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה, הגישה המבקשת, בשנת 2000, תובענה לבית המשפט המחוזי לפיה התבקש בית המשפט להורות על ביטול ההסכם משנת 1976 וביטול הערת האזהרה שנרשמה בגין אותו הסכם לטובת החברה. מנגד, הגישה החברה תביעה שכנגד לקיומו של הסכם הפשרה. ביום 5/9/05 ניתן פסק דין לפיו התקבלה תביעת המבקשת ובית המשפט הורה על ביטול הסכם הפשרה משנת 1976, בכפוף להשבת הסכומים ששולמו לחברה,  ובנוסף, בית המשפט הורה לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת החברה לאחר תשלום סכומי הכסף. עוד קבע בית המשפט כי ביצוע ההשבה מותנה בהחייאת החברה אצל רשם החברות. יובהר כי אף שהחברה נמחקה עובר להגשת התביעה בשנת 2000, לא עלה עניין זה במהלך נהול ההליך אלא במהלך הגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ע"א 10148/05).

2.     לפיכך, ובמסגרת הוראת סעיף 369, לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג - 1983, עותרת המבקשת להשיב את שמה של החברה לספרי רשם החברות.

3.     רשם החברות אינו מתנגד לבקשה, בכפוף לתשלום חובה של החברה לרשם החברות שיקוזז מסכום ההשבה כאמור בפסק הדין.

4.     עמדת החברה (ככל שיכולה להיות לה עמדה לאחר מחיקתה) הנה כי אינה מתנגדת להחייאתה אולם היא מתנגדת לקיזוז סכומי האגרות מתוך הכספים להם זכאית החברה על פי פסק הדין. בדיון שהתקיים לפני, חזרה ב"כ החברה, עוה"ד ר' חורי, על עמדה זו, דהיינו הסכמה להחייאתה של החברה, אולם תוך מתן פטור מחובות האגרה שכן קיימת אפשרות שלא תבוצע השבה, מאחר שטרם ניתן פסק דין בערעור שהוגש לבית המשפט העליון.

5.     הוראות סעיף 369 לפקודה:

"חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע  שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס - רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעיסקה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד אתה חברה וכל אדם במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילוא נמחקה החברה".

בענייננו, אין מחלוקת בשאלת ההחייאה וקיימת, כאמור, הסכמת כל הצדדים לכך. השאלה הנה שאלת מימון האגרות. לעניין זה צודקת עוה"ד ר' חורי בטענתה לפיה קיימת אפשרות שבית המשפט העליון יבטל או ישנה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי באופן שלא תקום השבה ועל כן זקיפת  חובות האגרה על חשבון סכומי ההשבה הנה מוקדמת.  בנוסף, עמדת רשם החברות מקפלת בתוכה, למעשה, הסכמה לכך שאין לחייב את המבקשת, שהנה צד ג', בתשלום האגרה. עמדה זו מתיישבת עם הכללים שנקבעו בהחלטה בבש"א 20947/02 (ת"א) רגב נ. רשם החברות, בנוגע עם פטור מבקש, שהוא צד זר לחברה, מתשלום אגרה. מכאן, בנסיבות העניין ולאור עמדת רשם החברות, ניתן פטור מתשלום האגרה בגין העבר ועד היום. לפיכך, ניתן בזה צו כמבוקש להחזרת שמה של החברה לפנקסי רשם החברות. לאור לשון סעיף 369 לפקודה, אני מורה כי יש לראות את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה.

            כהערה, יצויין, כי אף שהבקשה הוגשה בחלוף 20 שנים מיום מחיקת החברה, מאחר שלא באה התנגדות לגוף הבקשה מטעם רשם החברות, ניתן לראות בכך אף הסכמה להארכת מועד.

 בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ח (6 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

קלדנית: רחל אמויאל

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: